תחפושות הן דבר שמתקשר אצלנו מיידית עם פורים: מסיבות פורים בגן, בחיידר ובבית הספר, מסיבות פורים ביום עצמו בבית שלך או של ההורים או סבא וסבתא, אם יש. בציבור החסידי יש גם 'טיש' של פורים, ואז זה תלוי: יש מקומות שבהם מגיעים מחופשים ויש מקומות שהלבוש יותר מאופק. גם במקומות שבהם רואים פחות ססגוניות, עדיין יש את התחפושות שהן בעצם סוג של לבוש. 

יש תחפושת רבי – סטרוקס למבוגרים שאנחנו מייצרים פה בסופר שיין, והם נראים כמו בגד אדמו"רי לכל דבר. יש תחפושת חסיד עם בעקיטשע – המעיל החסידי לילד שרוצה להתחפש לאבא, לחסיד או לכל דבר דומה, ויש את הכובעים: כובע של הרב עובדיה יוסף, תחפושת ספודיק, עם או בלי פיאות ארוכות מצורפות, ויש את החידוש המדהים של פורים תשפ"א: 
שטרמצ'יק!

חשבת שתחפושות זה דבר שמשתמשים בו רק לכבוד פורים או מסיבות פורים? טעית…

בבתי חב"ד שבמדינות מרוחקות, כאלה שמגיעים אליהם יהודים בגלל עסקים כאלה ואחרים, יהודים חסידיים מביאים איתם שטריימל ישן ומרוט, כזה שגם אם ילך לאיבוד, מה שקורה לפעמים בטיסות למדינות מרוחקות, עדיין לא יאבדו את השטריימל היקר שלהם. השטריימל הסטנדרטי בימינו הוא גם דבר יקר וגם תופס הרבה מקום. כשטסים לצורך העסק ורוצים מינימום כבודה – הדרך הכי יעילה זה לקחת שטריימל שלא תופס הרבה מקום ולא מתקלקל אם דוחסים אותו בין הבגדים. 
זו, בין השאר, המטרה של שטרמצ'יק.
שלכל יהודי יהיה שטריימל, גם אם הוא משגיח כשרות או איש עסקים ואין לו מספיק מקום במזוודה או שלא מתאים לו להיסחב עם מזוודה גדולה. 

רגע, הקורונה הוכיחה שיש תחפושות שפרקטיות לכל השנה. 
תחפושת של טלית לילדים, למשל, וגם קיטל. 

אם מדובר בפורים – הרי שילד שמתחפש לחזן או בעל תוקע ישמח מאוד להתעטף בקיטל ובטלית. 
אבל מה עם שבת רגילה? 
תפילות המרפסות הזכורות לטוב מימי הקורונה הראשונים (הזכורים פחות לטוב…) גרמו לילדים לרצות להתפלל כמו אבא. 
ואם כבר התעורר הרצון, למה שהילד שלך לא ישחק עם טלית משלו, במקום להיסחב עם שמיכות הצמר ברחבי הבית? 
במיוחד שהטלית של הילדים כביסה ונוחה לשימוש, והיא משחק דמיון יהודי לגמרי. 

יש שימושים נוספים לתחפושות כמו קיטל. 

מה קורה בליל הסדר? 
הילדים לבושים חגיגי, הדורים בחליפות הקטנות שלהם. 
לאחרונה התחילו לייצר לילדים גם סטים קטנים של מצות וקערת סדר משלהם. 
חלק מההמחשה שלנו לילדים לגבי יציאת מצרים. 
ומה לגבי תחפושת קיטל משל עצמם? 
שוב, מדובר במשהו כביס שהילד שלך נהנה להרגיש בו כמו גדול. 

ומה עם כתר זהב שפרקטי לתחפושת ספר תורה או מלך וגם למסיבות חומש? 
וסתם ככה אביזרים שילדים נהנים לשחק בהם גם באחר צהריים רגיל? 

תחפושות זה דבר שמבטא מה שהילד שלך רוצה להיות ולמי הוא רוצה לדמות. 
למה לא לתת להם את ההזדמנות לבטא את עצמם באופן יהודי וטוב במשך כל השנה?…